יצאנו לשוחח עם תום נבון חבר קיבוץ המחנכים משעול בנוף הגליל על פעילותו להחזרת החטופים יחד עם שותפים נוספים חברי קיבוצי המחנכים של בוגרי המחנות העולים. תום יוצר בימים אלו תערוכת חוץ שתעמוד בכיכר החטופים ותציג את המאבק למען החזרתם. מהשבועות הראשונים למלחמה, תום וחברים אחרים בקיבוצי המחנכים פעילים להחזרת החטופים, במאהל המחאה, בתקשורת בגילוי דעת ציבורי שיזמו להחזרת החטופים, ובקשר רציף עם מטה משפחות החטופים.
היי, תום, שמחה להפגש איתך ולשוחח על נושא כל כך חשוב, המאבק להחזרת החטופים. בוא נתחיל בהתחלה, ביום שאחרי המלחמה המדינה הייתה בכזה כאוס, איך בתוך מציאות הזאת התחדדה לך התובנה שהמאבק להחזרת החטופים הוא נושא כל כך קריטי לנו כעם? נושא שהיום כל אדם בישראל יודע שהוא סוגייה מרכזית.
מהרגע הראשון המחשבה על החטופים הדירה שינה מעיני. הטבח היה מזעזע – אבל את המתים כבר אי אפשר להציל. רבים מחבריי התגייסו מיד לפעולה חינוכית חשובה עם ילדים מפונים במלונות. בי כל הזמן ניקרה השאלה איך אפשר להושיט יד לאותם אנשים שחטופים שם. הם חיים, חיים בגיהינום עלי אדמות, אבל אין לנו גישה אליהם. שאלתי את עצמי ואת שותפיי איך נתייצב בפני החטופות והחטופים ביום המיוחל שבו ישובו אלינו, בתקווה שיגיע במהרה בימינו? האם מבעד לדמעות יבחינו באותיות "מחזירים אותם הביתה עכשיו" על כל בית בישראל? אילו הייתי אני חס וחלילה שם הייתי רוצה לדעת, הייתי מתנחם במחשבה שכל עם ישראל עומד על רגליו וקורא לשובי. על כן נצטווינו: אל דומי לנו עדי ישובו לגבולם. השאלה הזאת ממשיכה ללוות אותנו ואת המשפחות גם היום.
ביחד עם שותפות מהתנועה התייצבנו בכיכר החטופים והתחלנו ללמוד את השטח ולפעול. בהתחלה היה הרבה כאוס חיובי, הרבה גופים ופעילים שפועלים במקביל ללא תיאום. בהדרגה נוצרו יותר צירי תקשורת ויותר שיתוף פעולה.
ואיך הפעולה הציבורית שאתם מובילים נבנתה?
בעצם נוצרו שני צירי פעולה מרכזיים. ציר פעולה אחד הוא צירי שיתוף הפעולה עם מטה המשפחות והדהוד של הפעולה הציבורית יחד איתם. זה מתבטא בנוכחות יומיומית של חברים במאהל, שיש לו תפקיד הציבורי וסמלי חשוב מאוד של עמידה לצד המשפחות, הזדהות ותמיכה. אנחנו מגיעים לשם לשמוע אותם, להכיר את הסיפורים שלהם כמשפחה ושל יקיריהם החטופים ולסייע בכל מה שאפשר. יצאנו איתם לצעדה לירושלים, אנחנו משתתפים בכל עצרת ומפגן, מהדהדים ומחזקים את המסר שאין ניצחון בלי החטופים.
ציר הפעולה השני הוא דרך יוזמות פרי יצירה שלנו כמו גילויי הדעת לשחרור החטופים, שחתמו עליו עשרות אנשי רוח, דת ותרבות מכלל החברה, וגם ה'יזכור' שכתבנו לציון יום ה-30 לטבח השבעה באוקטובר, שמזכיר לא רק את המתים אלא קורא "נאמץ אל ליבנו את החיים" וביניהם החטופים. בכתיבת ה'יזכור' היה לנו חשוב לתת מילים למה שאירע, להבטיח את הזיכרון לדורות, זיכרון האובדן הגדול, ולצידו גם הגבורה הגדולה של רבות ורבים. לאחר חודש שהחל בהלם והמשיך מיד אל תוך התגייסות לאומית חסרת תקדים בכל החזיתות והתחומים ביקשנו לתת לעצמנו ולכל עם ישראל אתנחתא כדי להתאבל, לעבד את ההלם, לבכות את האובדן הגדול ולגייס כוחות להמשך המאבק בזירה הצבאית ובזירה החברתית - לניחום האבלים, להשבת החטופים, לטיפול בפצועים, לתמיכה במפונים ולשיקום ההריסות הגשמיות, החברתיות והרוחניות. בנוסף, אנחנו מנהלים קמפיינים ברשתות ובימים אלו עמלים על יצירת התערוכה בכיכר החטופים.
תשתף אותנו ברעיונות שהובילו ליוזמת התערוכה
התערוכה תקרא רקמה אנושית: החברה הישראלית מתגייסת למען חטופיה. התערוכה נועדה לספר על התמיכה של כל כך הרבה אנשים מכל הקשת של החברה הישראלית לשחרור החטופים, ולחזק את המשך ההתגייסות להחזרת החטופים שעדיין נמצאים בשבי. ההתגייסות של החברה הישראלית מחזקת את המשפחות ויש לה חשיבות אדירה בהשפעה על מקבלי ההחלטות לפתיחת הזדמנויות נוספות לשחרור החטופים. החברה הישראלית עומדת למבחן עליון בשאלה הזאת, והכוח שלנו הוא בלכידות החברתית ובעמידה המשותפת.
התערוכה תעמוד בכיכר החטופים באופן קבוע ותהיה מעוצבת באופן שיהיה נגיש גם ללא תיווך. בנוסף, תהיה הדרכה שמפעילה את הקהל סביב התערוכה, לאנשים מזדמנים וקבוצות שמגיעות בתיאום מראש.
אנחנו מייחלים ליום שבו נוכל להסיר את התערוכה כי כל החטופים ישובו בשלום הביתה למשפחותיהם.
תודה תום! תמשיכו בפעילות החשובה ושיחזירו את כלל החטופים במהרה!
