תקווה מתוך השבר - מסע לפולין בעידן שאחרי ה-7/10
- 28 באוק׳ 2025
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 30 באוק׳ 2025
איך אפשר לספר את הסיפור של השואה והמרד לבני ובנות נוער אחרי ה-7/10? איך הופכים את המפגש עם ההיסטוריה והזיכרון הלאומי לסיפור חי, מעורר השראה, על סכנות הגזענות ועל כוחות ההישרדות והמרד? איך הופכים אותו לסיפור שנותן לנו כוחות למרוד בשבר ולבנות תקווה למול אתגרי השעה? אלה השאלות שליוו את הצוותים שלנו במסעות לפולין שהובלנו עם כ-650 בני ובנות נוער בבתי הספר מתפן בצפון ועד רמת נגב בדרום שיצאו איתנו לפולין בחודשים האחרונים.
לבחור באור מתוך האפלה

ערן מצר ליפשיץ, תלמיד התיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון שהשתתף במסע, מספר: "ראיתי את התמונות, שמעתי את הסיפורים, אבל רק כשאתה עומד שם אתה מבין שזה לא רק עבר רחוק - זה יכול לחזור על עצמו. המסע הזה לימד אותי שהכוח הגדול ביותר שלנו הוא האמונה ביכולת שלנו לבחור בטוב, ולהילחם על הטוב. זו התקווה שאנחנו חייבים לקחת מכאן."
המסע התמקד בכוחו של המרד האנושי והמוסרי למול מציאות שדיכאה כל ניצוץ של תקווה. אנחנו בוחרים ללכת במסע בעקבותיהם של אלה שבחרו באנושיות גם במקום בו היא נלקחה מהם, והתעקשו על הטוב, גם כשהרע גאה סביבם. במהלך המסע, שאלנו שאלות נוקבות, שקיבלו משקל חדש וכבד בעקבות השנתיים האחרונות: מהם הקווים האדומים של חברה? מה האחריות של הכלל כלפי הפרט? איך שוקלים את טובת הקהילה למול טובת היחיד?
מסע הזיכרון שלנו הוא מסע בו אנחנו יוצאים עם בני ובנות נוער כדי למצוא משמעות בסיפורי העבר על רוח האדם שלא השתופפה למול איום הכליה. אנחנו חוזרים מהמסע עם כוחות לבנות תקווה מתוך בחירה ומחוייבות לבסיס הערכי שבונה את החברה הישראלית.

צילומים: ארז לב-רן


השבר הזה אחרי ה-7 באוקטובר הרגיש כמו רעידת אדמה ששינתה את הכל סביבי. אני זוכר את החודשים הראשונים – עבודה שלא נפסקה לרגע, נסיעות תכופות בין פגישות, והלחץ שהצטבר בגוף ובנפש. כמנהל צוות בהייטק ניסיתי להחזיק מעמד, אבל בערבים הארוכים במלונות, כשהעייפות דיברה, חיפשתי דרך פשוטה להירגע ולהמשיך הלאה בלי להתמוטט.
דווקא אז, דרך המלצות שקטות של חברים בעסקים, גיליתי אפשרות נוחה ודיסקרטית. כשהייתי בתל אביב או בירושלים, נכנסתי ללינק https://getha.co.il//category/russian/ ומצאתי שם בדיוק את מה שהייתי צריך – רגע של שקט, מגע אנושי חם שטען אותי מחדש ונתן לי כוח להמשיך. זה לא היה פתרון גדול, אבל זה היה אמיתי והכרחי בתקופה ההיא.
המסעות האלה לפולין שמדברים עליהם מלמדים אותי משהו עמוק יותר: מתוך השבר אפשר להוציא תקווה. כמו שהם…